חדשות ועדכונים

15.02.2018 | "בתיקי חקירה של אישי ציבור בכירים על שחיתות שלטונית אחוזי ההעמדה לדין גבוהים ומגיעים לכ-80%"

עו"ד שרון כהנא – עד לאחרונה פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ומי ששימשה כתובעת בתיקי פרקליטות בפרופיל גבוה – ובהם זה של השר לשעבר, בנימין (פואד) בן אליעזר המנוח, ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלמה לחיאני, ועו"ד יעקב וינרוט – לא מתרגשת מהנתונים הסטטיסטיים על הפער בין החלטות המשטרה לפרקליטות. לתפיסתה, "הנתונים סבירים בסך-הכול". לדברי כהנא, כיום מנהלת מחלקת צווארון לבן במשרד עמר-רייטר-ז*אן-שוכטוביץ, "הסמכות לסגור תיק מצויה בידי הפרקליט או התובע המשטרתי בהתאם לחומרת העבירה – הם בודקים אם הראיות שנאספו מצביעות על סיכוי סביר להרשעה. זה לא המבחן שעומד לנגד עיני החוקרים. לאור מבחן 'סיכוי סביר להרשעה' – הרי שגם בתיקים שאליהם מצרפת המשטרה המלצה שלא להגיש כתב אישום – לעתים עשויה הפרקליטות לקבוע שיש מקום להגיש כתב אישום. למשל, תיק גניבה שלטענת המשטרה לא נאספו בו די ראיות ל, יכול להצביע על עבירה אחרת כגון עבירת מס שלא נבדקה".

הסיבה לפער בין עמדת המשטרה להכרעת הפרקליטות, בין היתר, מסבירה עו"ד כהנא, היא העובדה כי "זווית הראיה של הפרקליט היא רחבה, הוא בודק שאלות משפטיות, טענות הגנה ושאלות של מדיניות שלא נבחנות על -ידי החוקרים. בשל כך, הסמכות לקבוע אם יוגש כתב אישום היא של פרקליט, ולא של קצין המשטרה, ואין משמעות להמלצות המשטרה מבחינה אופרטיבית – ההמלצות הן מעין מפה שמדריכה את הפרקליט בסבך הראיות שנאספו".

עו"ד כהנא מזכירה, כי יש שלוש עילות לסגירת תיק – חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור והיעדר ראיות מספיקות, וכי כל אחת מהן יכולה לבסס סגירה של תיקים רבים. "עבירות המס, למשל, כוללות תיקים שבהם היקף העבירה נמוך, כך שלעתים לא יהיה משתלם להשקיע את המשאבים בניהול תיק בסדר גודל כזה. זאת, גם אם קיימת לכאורה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום – ולכן התיק ייסגר מחוסר עניין לציבור.

"במקרים אחרים של עבירות מס, הפרקליטות יכולה להחליט שלא להגיש כתב אישום אלא להשתמש בענישה מינהלית כמו תשלום כופר. בעבירות אחרות יכולים תיקים להיסגר במסגרת הסדר מותנה, המכונה – 'סגירת תיק בתנאים'".

לכתבה המלאה ב'גלובס'

Design : Hastudeö | Developed : Beaverglobal | Terms of Use