שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל נמצא בעיצומו של תהליך רגולטורי משמעותי. לאחר שנים שבהן הדיון התמקד בעיקר בשאלות של רישוי, פיקוח והאפשרות לפעול במטבעות וירטואליים במסגרת המערכת הפיננסית, הרגולטורים בישראל מתקדמים לשלב הבא: קביעת כללים מפורטים לאופן שבו הפעילות עצמה תתנהל.
בחודשים האחרונים פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שני חוזרים וטיוטת חוזר העוסקים בשמירת נכסי לקוחות, בדרישות הון עצמי וברישום מטבעות וירטואליים חדשים לצורך מתן שירות. במקביל, פורסם לאחרונה תזכיר חוק המבקש להרחיב ולהתאים את תחולת דיני ניירות הערך לפעילות בנכסים דיגיטליים, ובכלל זה למסחר, לסליקה ולשירותי השקעה.
המהלכים הללו משקפים מגמה רחבה יותר: מעבר מהסדרת עצם הכניסה לשוק לפיקוח על האופן שבו גופים פיננסיים מנהלים את הסיכונים הכרוכים בפעילותם, שומרים על נכסי לקוחות ומציעים מוצרים ושירותים בתחום. לצד החמרת הדרישות הרגולטוריות, המהלכים עשויים לתרום ליצירת ודאות משפטית ולפתיחת אפשרויות נוספות לפעילות מפוקחת בנכסים דיגיטליים בישראל.
שמירת נכסי לקוחות: אחריות מוגברת גם כאשר המשמורת מתבצעת באמצעות צד שלישי
ביום 19 ביולי 2026 פרסמה רשות שוק ההון את חוזר "הוראות לעניין שמירת נכס פיננסי", המסדיר את אופן שמירתם של כספים ומטבעות וירטואליים המוחזקים עבור לקוחות על ידי בעלי רישיון למתן שירות בנכס פיננסי.
החוזר חל הן כאשר המשמורת ניתנת כשירות עצמאי והן כאשר החזקת הנכס מתבצעת כחלק משירות פיננסי אחר. בבסיסו עומד עיקרון של הפרדה ברורה בין נכסי הלקוחות לנכסי בעל הרישיון, לצד הטלת אחריות על בעל הרישיון להבטחת שלמותם, זמינותם וניהולם התקין של הנכסים.
בהתאם להוראות, בעל הרישיון נדרש לאמץ מדיניות כתובה לשמירת נכסי לקוחות, שתאושר על ידי הדירקטוריון ותתייחס, בין היתר, לאופן ביצוע הפקדות ומשיכות, לטכנולוגיות המשמשות לשמירה, לסיכוני סייבר והונאה, להרשאות ולבקרות, להמשכיות עסקית ולהתמודדות עם אירועים חריגים.
ביחס למטבעות וירטואליים נקבעה דרישה ייעודית להעמדת מערכות ומשאבים שיאפשרו ללקוחות למשוך את נכסיהם בתוך פרק זמן סביר, גם בנסיבות העלולות לפגוע ברציפות הפעילות. מדובר בדרישה בעלת משמעות מעשית, שכן בשונה מנכסים פיננסיים מסורתיים, הגישה למטבעות וירטואליים תלויה במידה רבה בתשתיות טכנולוגיות, בניהול מפתחות ובהסדרי המשמורת.
החוזר מאפשר להסתייע בגורם חיצוני לצורך שמירת הנכסים, לרבות במשמורנים הפועלים תחת משטרי פיקוח מוכרים במדינת ניו יורק, באנגליה ובמדינות הכפופות למשטר ה – MiCA האירופי, בכפוף לתנאים שנקבעו. עם זאת, השימוש במשמורן חיצוני אינו פוטר את בעל הרישיון מחובות בדיקת הנאותות, הפיקוח והבקרה המוטלות עליו.
בנוסף, החוזר מחייב בעלי רישיון העוסקים במשמורת של מטבעות וירטואליים להעמיד לרשות לקוחותיהם אזור אישי מקוון, שבו יוכלו לקבל מידע פיננסי עדכני על הנכסים המוחזקים עבורם ללא עמלה, וכן למסור דיווח מפורט על מצב הנכסים אחת לחצי שנה ובתום ההתקשרות.
המשמעות היא שפעילות המשמורת אינה נבחנת עוד רק בהיבט הטכנולוגי של שמירת הנכס, אלא גם בהיבטים של ממשל תאגידי, ניהול סיכונים, שקיפות כלפי הלקוח ויכולת להבטיח את נגישותו לנכסיו.
דרישות הון עצמי: היקף הנכסים המוחזקים משליך על ההון הנדרש
במקביל פרסמה הרשות את חוזר "הוראות הון עצמי לבעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי", הקובע, בין היתר, דרישות הון נוספות לבעלי רישיון הפועלים במטבעות וירטואליים.
החוזר מחייב את בעלי הרישיון לקבוע מדיניות סיכונים לניהול ההון, המביאה בחשבון את מכלול הסיכונים הפיננסיים, התפעוליים והטכנולוגיים הכרוכים בפעילותם, לרבות סיכונים הנובעים מפעילות נוסטרו.
אחד החידושים המרכזיים נוגע לבעלי רישיון המחזיקים מטבעות וירטואליים עבור לקוחותיהם. גופים אלה יידרשו להעמיד הון נוסף בשיעור של 0.25% משווי נכסי הלקוחות המוחזקים במשמורת, בהתאם להיקף הנכסים בסוף השנה הקודמת, וזאת מעבר לדרישות ההון האחרות החלות עליהם.
עוד נקבע מנגנון לעדכון דרישות ההון במהלך השנה במקרה של שינוי מהותי, העולה על 50%, בהיקף נכסי הלקוחות המוחזקים.
החוזר מגביל גם את סוגי הנכסים שבהם ניתן להחזיק לצורך העמדת ההון העצמי. ההון נדרש להיות נקוב בשקלים חדשים, נקי משעבודים ומעיקולים, ולהיות מוחזק בנכסים בעלי נזילות גבוהה וסיכון נמוך בלבד, ובהם מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות בנקאיים ואגרות חוב ממשלתיות קצרות מועד.
בכך נוצר קשר ישיר בין היקף פעילות המשמורת לבין דרישות ההון של בעל הרישיון. ככל שהיקף הנכסים המוחזקים עבור לקוחות גדל, כך עשויה לגדול גם דרישת ההון הנוספת, באופן המחייב את נותני השירותים להביא בחשבון את השלכות הצמיחה בפעילותם על מבנה ההון, הנזילות והתכנון הפיננסי.
רישום מטבעות חדשים: מהחלטה עסקית לתהליך ניהול סיכונים
נדבך נוסף במהלך הרגולטורי הוא טיוטת חוזר "רישום מטבע וירטואלי לצורך מתן שירות", שפרסמה רשות שוק ההון ביום 28 ביולי 2026.
הטיוטה מבקשת לקבוע מסגרת סדורה לבחינת מטבעות וירטואליים חדשים טרם הוספתם לשירותים שמציע בעל רישיון. בהתאם למוצע, בעל הרישיון יידרש לאמץ מדיניות רישום שתכלול בחינה של מאפייני המטבע, זהות המנפיק, המשטר הרגולטורי החל עליו, זיקות אפשריות לתעשיות בסיכון, ניגודי עניינים ושיקולים עסקיים הנוגעים להחלטה להציע את המטבע ללקוחות.
הטיוטה מציעה לקבוע גם תנאי סף כמותיים לרישום מטבע וירטואלי. ככלל, המטבע יידרש להיות רשום אצל לפחות חמישה גופים בעלי רישיון באיחוד האירופי או במדינת ניו יורק, להחזיק בשווי שוק של לפחות 500 מיליון דולר במשך שישה חודשים רצופים ולהימנות עם 50 הנכסים הדיגיטליים בעלי שווי השוק הגבוה ביותר במשך תקופה רציפה של שישה חודשים.
חריג לתנאים אלה מוצע ביחס למטבע וירטואלי יציב שהונפק על ידי גורם בעל רישיון מנפיק מרשות מוסמכת בישראל.
מעבר לעמידה בתנאי הסף, בעל הרישיון יידרש לגבש תוכנית פעולה לניהול הסיכונים הכרוכים בהוספת המטבע ולהודיע למפקח על הרישום המתוכנן לפחות 60 ימים מראש, בצירוף המידע והאישורים הנדרשים, לרבות אישור מנכ"ל בדבר עמידת המטבע באמות המידה הרלוונטיות.
אם המפקח לא הודיע על התנגדותו במהלך התקופה האמורה, יידרש בעל הרישיון לפרסם באתר האינטרנט שלו מידע נגיש ועדכני על מאפייניו המהותיים של המטבע ועל הסיכונים הכרוכים בו.
הפיקוח המוצע אינו מסתיים במועד הרישום. בהתאם לטיוטה, בעל הרישיון יידרש לבחון אחת לרבעון אם המטבע ממשיך לעמוד בתנאים שנקבעו, ובמקרים המתאימים לפעול להפסקת הצעתו לרכישה.
אם תאומץ הטיוטה במתכונתה הנוכחית, הרחבת מגוון המטבעות המוצעים ללקוחות לא תהיה עוד החלטה מסחרית וטכנולוגית בלבד, אלא תדרוש הליך מובנה של בדיקת נאותות, בחינת סיכונים, תיעוד, אישורים פנימיים ומעקב מתמשך.
תזכיר חוק חדש: הרחבת הפיקוח על המסחר וההשקעות בנכסים דיגיטליים
לצד הוראות רשות שוק ההון, פורסם לאחרונה תזכיר חוק תיקון תחולת דיני ניירות ערך בנוגע לנכסים דיגיטליים (תיקוני חקיקה), התשפ"ז–2026, אשר פתוח להערות הציבור עד ליום 22 בנובמבר 2026.
תזכיר החוק מבקש להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים בתחום: התאמת דיני ניירות הערך הקיימים לפעילות בנכסים דיגיטליים, שלא תמיד משתלבת בהגדרות ובמנגנוני הפיקוח שנבנו עבור השוק הפיננסי המסורתי.
לצורך כך מוצע להוסיף לחוק ניירות ערך הגדרה של "נכס דיגיטלי", וכן הגדרה של "נכס השקעה דיגיטלי" – נכס דיגיטלי המיועד למטרת השקעה פיננסית, גם אם קיימים לו שימושים נוספים. לצד זאת, מוצע להחריג מההגדרה, בין היתר, נכסים דיגיטליים ייחודיים מסוימים (NFTs), מטבעות יציבים המשמשים לתשלום ומטבעות דיגיטליים המונפקים על ידי בנקים מרכזיים. החרגות אלה אינן שוללות את תחולת דיני ניירות הערך מקום שבו הנכס עונה ממילא להגדרת נייר ערך לפי הדין.
אחד השינויים המשמעותיים המוצעים הוא הרחבת תחולת הפיקוח של רשות ניירות ערך על פלטפורמות בורסאיות המאפשרות מסחר בנכסי השקעה דיגיטליים, גם כאשר הנכסים עצמם אינם מסווגים כניירות ערך לפי ההגדרה הרגילה בחוק.
בנוסף, מוצע להסדיר את פעילותן של מערכות סליקה ושל גופים המספקים שירותי משמורת לבורסות ולמסלקות בנכסי השקעה דיגיטליים, ולהעניק לרשות ניירות ערך סמכויות לקביעת הוראות ייעודיות המותאמות למאפייני הפעילות בתחום.
התזכיר מבקש גם להתאים את חוק הייעוץ לפעילות בנכסי השקעה דיגיטליים, כך שיחול על שירותי ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בנכסים אלה. בין היתר, מוצע להסדיר היבטים של ניהול סיכונים, גילוי ללקוחות, ביצוע עסקאות, משמורת וניגודי עניינים, ולהבהיר כי עסקה בנכס השקעה דיגיטלי תיחשב לעסקה הכרוכה בסיכון מיוחד.
לצד הרחבת הפיקוח, התזכיר כולל מנגנוני גמישות רגולטורית, ובהם אפשרות למתן פטורים מותנים מחלק מהדרישות החלות על בורסות ומסלקות, במקרים המתאימים ובכפוף לשמירה על עניינם של המשקיעים.
משמעות נוספת של התזכיר נוגעת לחלוקת תחומי הפיקוח בין הרגולטורים.
פעילות של גופים מסוימים, המוסדרת כיום במסגרת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, עשויה לעבור לפיקוחה של רשות ניירות ערך, בהתאם לאופי הפעילות. התזכיר כולל הוראות מעבר שנועדו לאפשר לגופים קיימים להיערך לשינוי ולפעול לקבלת הרישיונות המתאימים.
מוצע כי החוק ייכנס לתוקף שנה לאחר פרסומו, אם וכאשר יתקבל. בשלב זה מדובר בתזכיר חוק בלבד, וההסדרים המוצעים עשויים להשתנות במסגרת הליך החקיקה.
מה המשמעות עבור השחקנים בשוק?
ההתפתחויות האחרונות ממחישות כי הרגולציה בתחום הנכסים הדיגיטליים בישראל אינה מתמקדת עוד רק בשאלה אם ניתן להעניק שירות במטבעות וירטואליים, אלא גם בשאלה כיצד יש לנהל את הפעילות, מי רשאי להציע אותה, אילו סיכונים נדרש לזהות מראש ומהן האחריות והחובות החלות על נותני השירותים.
עבור חברות קריפטו ובעלי רישיון קיימים, מדובר בצורך לבחון את מדיניות המשמורת, מערכי ניהול הסיכונים, הסכמי ההתקשרות עם משמורנים וספקים חיצוניים, מבנה ההון ותהליכי הבחינה והרישום של נכסים חדשים.
עבור פלטפורמות מסחר, חברות פינטק וגופים המבקשים להציע שירותי השקעה בנכסים דיגיטליים, תזכיר החוק מעלה שאלות נוספות הנוגעות לסיווג הפעילות, לזהות הרגולטור המפקח ולסוג הרישיון שיידרש לצורך המשך הפעילות או הרחבתה.
בהקשר זה, חשוב להבחין בין פעילות של המרה ומשמורת בנכסים דיגיטליים, המוסדרת ככלל תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, לבין פעילות בורסאית ושירותי השקעה, שעשויים להיכנס למסגרת הפיקוח של רשות ניירות ערך. הבחנה זו עשויה להשפיע על המבנה המשפטי והעסקי של גופים הפועלים בתחום, על השירותים שיוכלו להציע ועל הדרישות הרגולטוריות שיחולו עליהם.
התמונה הכוללת מצביעה על התפתחות משמעותית בשוק הישראלי. לצד העלייה בדרישות הציות ובמורכבות הרגולטורית, נבנית בהדרגה מסגרת משפטית מפורטת יותר, שעשויה לאפשר לגופים פיננסיים מסורתיים ולחברות הפועלות בתחום הנכסים הדיגיטליים להרחיב את פעילותם בסביבה מפוקחת וברורה יותר.
האתגר עבור השחקנים בשוק יהיה לא רק לעמוד בדרישות החדשות, אלא גם להיערך להתפתחותן, לזהות מראש את השפעתן על מודל הפעילות העסקי ולבחון את ההזדמנויות שהמסגרת הרגולטורית המתהווה עשויה ליצור.
משרדנו מלווה גופים פיננסיים וחברות הפועלות בתחום הנכסים הדיגיטליים בהיבטי רישוי, רגולציה ומתן שירותים פיננסיים.
אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה הנוגעת להתפתחויות הרגולטוריות ולהיערכות הנדרשת בעקבותיהן.
עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו.