מוסד הבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית (International Chamber of Commerce) משמש אכסניה למאות הליכי בוררות בינלאומית שנפתחים כל שנה. המוסד מהווה, למעשה, את מוסד הבוררות הנפוץ ביותר לניהול סכסוכים בין חברות ממקומות שונים בעולם. כך, כללי ה-ICC, שלפיהם מתנהלים ההליכים המנוהלים בפיקוח המוסד, מהווים את הכללים הנפוצים ביותר לניהול בוררות בינלאומית ("כללי ה-ICC").
היום, 1 ביוני 2026, נכנס לתוקפו נוסח חדש, המהווה עדכון משמעותי לנוסח הכללים הנוכחי משנת 2021. הכללים החדשים יחולו על כל הליך בוררות המתנהל תחת כללי ה-ICC, ואשר נפתח לאחר מועד זה. עדכון זה נועד בעיקרו, לפי הצהרות ראשי מוסד הבוררות, לשפר את היעילות, הגמישות והמהירות של הליכי הבוררות המתנהלים תחת כללי ה-ICC.
להלן השינויים המרכזיים בכללי 2026 של ה-ICC, שכדאי להכיר:
1. מסלולי בוררות מואצים:
עוד בכללי הבוררות משנת 2021 הוכנס מסלול הבוררות המואצת (expedited proceeding), אשר זכה להצלחה רבה בשנים האחרונות. בהתאם לנוסח 2021, ההליך חל באופן אוטומטי על כל סכסוך ששוויו פחות מ-3 מיליון דולר. בכללי 2026 סף זה הועלה ל-4 מיליון דולר עבור הסכמי בוררות שייחתמו החל מיום 1.6.2026.
בנוסף, כללי 2026 מאפשרים מסלול חדש של "Highly Expedited Arbitration" (HEAP) – אשר יחול בהסכמת הצדדים (Opt-in) ומיועד למתן פסק בוררות בתוך שלושה חודשים בלבד מישיבת ה-CMC הראשונית, ללא תלות בסכום התביעה. במסלול זה, הטריבונל מוסמך להכריע על בסיס מסמכים בלבד ולמנוע בקשות לגילוי מסמכים.
2. ייעול ההליך והתנהלות דיגיטלית:
שינוי מבני משמעותי נוסף אשר אמור לייעל את ההליך נוגע לביטול חובת עריכת ה-"Terms of Reference", שהוא שטר בוררות מוסכם אשר מגדיר את מסגרת ההליך, הצדדים, עילות התביעה, והפלוגתאות שיידונו במסגרתו. שלב זה היווה פרק משמעותי וכלי דיוני מרכזי בהליכי בוררות תחת כללי ה-ICC בנוסחם הקודם. מאחר שהצדדים והטריבונל השקיעו רבות במסמך זה, הוא הפך עם השנים לנטל, ונחשב על-ידי רבים לפחות רלוונטי. בכללים החדשים, לטריבונל קיים שיקול דעת כיצד לעשות שימוש בכלי זה, ואולם מרכז הכובד הניהולי הועתק לישיבת ניהול ההליך הראשונית (CMC), אשר נותרה בגדר שיחת חובה בין הצדדים והבורר, ונדרשת להתקיים בתוך 30 ימים מקבלת התיק על ידי הטריבונל.
התייעלות נוספת ניתן לראות בעיגון המעבר להתנהלות דיגיטלית. בהתאם לכללים החדשים, תקשורת בכתב תיעשה באמצעים אלקטרוניים כברירת מחדל, אלא אם צד להליך ביקש מסירה של מסמכים באופן פיזי. כך גם הבורר מוסמך, לאחר התייעצות עם הצדדים, לחתום על פסק הבוררות באופן אלקטרוני או בעותקים נפרדים, וכן להורות למזכירות ה-ICC להמציא את הפסק לצדדים בפורמט אלקטרוני [LK1] או בכל דרך אחרת המותרת על פי הדין החל.
3. מנגנון הכרעה מוקדמת:
חידוש משמעותי הוכנס בסעיף 30 לכללי 2026 אשר מעגן לראשונה מנגנון ההכרעה המוקדמת (Early Determination), המאפשר לצדדים לבקש דחייה על הסף של טענות או הגנות שהן חסרות בסיס משפטי בעליל (manifestly without merit) או מצויות באופן בירור מחוץ לסמכות הטריבונל.
מנגנון זה אינו נקי מספקות באשר לאופן שבו ישפיע על יעילות ההליך. מחד, הוא אכן עשוי לאפשר לטריבונל למקד את המחלוקת כבר בשלב מוקדם, לסלק טענות או הגנות חסרות בסיס, ובכך לייעל את ההליך ולחסוך בזמן ובעלויות. מאידך, לא ברור אם בוררים יהיו נכונים להכריע במחלוקות משמעותיות בטרם הוגשו ראיות ונפרשה התשתית העובדתית המלאה. בנוסף, קיים חשש כי צדדים ינצלו את המנגנון לרעה, באמצעות הגשת בקשות הכרעה מוקדמת טקטיות, באופן שעלול דווקא לסרבל את הליך הבוררות ולהאריך אותו.
4. בוררות חירום למתן סעדים זמניים:
הכללים החדשים מבהירים את השימוש במנגנון של בוררות החירום (מנגנון לצורך קבלת סעדים זמניים עוד קודם למינוי הטריבונל שיידון בבוררות). הם מבהירים את היקף הצדדים שנגדם ניתן לבקש סעדים זמניים, לרבות חליפים וישויות שנשיא ה-Court שוכנע כי הסכם הבוררות עשוי לחול עליהם. כמו כן, הכללים מכירים בסמכות בורר החירום לתת צווים ארעיים במעמד צד אחד במקרים דחופים שבהם הודעה מראש עלולה לסכל את הסעד.
5. חובות גילוי, סודיות ועצמאות:
בנוסף להתייעלות, הכללים החדשים מבקשים לחזק את סטנדרט השקיפות והאתיקה. סעיף 12(2) קובע כי כל ספק שיש לבורר פוטנציאלי בנוגע לחובת גילוי יוכרע לטובת הגילוי. כדי לסייע לבוררים במילוי חובתם, סעיף 12(5) מטיל על הצדדים חובה להגיש רשימת ישויות ואנשים הרלוונטיים לבחינת ניגודי עניינים.
בנוסף, סעיף 12(8) מעגן חובת סודיות מפורשת החלה על הבוררים בנוגע לכל עניין הקשור לבוררות, בכפוף לחריגים מצומצמים כגון הסכמת הצדדים או דרישת הדין.
בנוגע למזכיר הטריבונל, סעיף 44 מעגן את מעמדו ומחיל עליו חובות עצמאות ואי-משוא פנים זהות לאלו של הבוררים, תוך איסור על הסדרי שכר ישירים בין הצדדים למזכיר.
6. לוחות זמנים, אגרות והוצאות:
סעיף 34 לכללי 2026 מעניק לנשיא בית הדין של ה-ICC סמכות לקבוע ולהאריך את המועד למתן פסק הבוררות הסופי בהתבסס על לוח הזמנים הפרוצדורלי או בקשה מנומקת, ובכך מחליף את ברירת המחדל הנוקשה של שישה חודשים שהייתה נהוגה בעבר.
לבסוף, הכללים כוללים עדכון של לוח האגרות והוצאות הניהול, הכולל הפחתת עלויות לסכסוכים שערכם נמוך מ-10 מיליון דולר, לצד התאמות מסוימות בתעריפים לסכסוכים רחבי היקף.
סיכום והמלצות מעשיות ללקוחות:
לאור שינויים מהותיים אלו, אנו ממליצים לחברות לבחון מחדש את סעיפי הבוררות הקיימים בהסכמים מסחריים בינלאומיים, וכן לגבש אסטרטגיית ניסוח עדכנית עבור חוזים עתידיים. בחינה זו נדרשת בפרט נוכח העלאת רף התחולה האוטומטית של ההליך המואץ ל-4 מיליון דולר עבור הסכמים שייחתמו החל מיום 1.6.2026, אלא אם ההסכם קובע אחרת. על הצדדים לבחון ולהעריך האם רף זה תואם את ציפיותיהם בנוגע לניהול סכסוכים עתידיים, או שמא נדרשת התניה מפורשת (Opt-out) על תחולת ההליך המזורז, לחלופין, הסכמה מראש על אימוץ מסלולים מואצים גם בסכסוכים בעלי ערך כספי גבוה יותר.
לסיכום, כניסתם לתוקף של כללי 2026 מהווה הזדמנות לטיוב סעיפי יישוב הסכסוכים. התאמה מושכלת של סעיפי הבוררות לצרכים המסחריים הספציפיים תאפשר שבהינתן סכסוך, יעמוד לרשות הצדדים הליך המותאם לצרכים הנדרשים לחברה.
אנו עומדים לשירותכם, ונשמח לסייע בכל שאלה.
מובהר כי אין באמור בכדי להוות התייחסות לנסיבות ועובדות ספציפיות ואין לראות בכך משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי לעניין קונקרטי.
